עידן הבינה המלאכותית: בין אימוץ מבוקר להתנתקות תודעתית תחזית רב-תחומית לשנים 2025-2200

התפתחות הבינה המלאכותית והשפעתה הגלובלית והישראלית  

מבוא

התפתחות הבינה המלאכותית (AI) מואצת בעשורים האחרונים וצפויה להמשיך ולעצב מחדש תחומים רבים בחברה האנושית עד סוף המאה ה-22. לטכנולוגיות AI פוטנציאל להביא תועלת ברורה לתעשיות כמו בריאות, תחבורה וחינוך, אך הן גם עלולות להיות כוח משבש ומהפכני ( World will face "more intense and cascading global challenges" over next two decades, U.S. intelligence report warns - CBS News). כבר כיום מזהירים מומחים כי ללא בקרה נאותה, מערכות AI עתידיות עלולות לחרוג משליטת האדם וליצור סיכונים חסרי תקדים. בהצהרה משותפת של מאות חוקרים ומובילי תעשייה נטען ש"צמצום הסיכון להכחדת האנושות מ-AI צריך להיות עדיפות עולמית, לצד סיכונים גלובליים דוגמת מגפות ומלחמה גרעינית" (Risk of extinction by AI should be global priority, say experts | Artificial intelligence (AI) | The Guardian). במקביל, ממשלות וארגונים ברחבי העולם, כולל בישראל, משקיעים משאבים בהטמעת AI וקביעת מדיניות אתית כדי למקסם את ההזדמנויות הכלכליות והמדעיות, לצד מזעור ההשלכות השליליות.

מאמר זה מנתח באופן תחזיתי את התפתחות ה-AI והשפעותיה בארבע תקופות זמן:

·        2025–2050             עידן ההטמעה המבוקרת

·        2050–2075             עידן ההאצה האוטונומית (בהמשך)

·        2075–2100             עידן ההתנתקות האנושית (בהמשך)

·        2100–2200             עידן הפוסט אנושיות (בהמשך)

בחירת טווחי הזמן אינה אקראית; היא מהווה כלי מתודולוגי מרכזי שמטרתו להעניק מסגרת אנליטית ברורה, המאפשרת לנתח ולהבין את ההתפתחויות הטכנולוגיות והחברתיות לאורך זמן באופן מובנה. החלוקה לתקופות מוגדרות מראש מסייעת ביצירת יכולת השוואה שיטתית בין השלבים השונים, כך שניתן לזהות מגמות מרכזיות ותהליכים חוזרים ולהעריך את השפעתם העתידית באופן מדיד ומדויק. בנוסף, טווחי הזמן מאפשרים התאמה וגמישות בתגובה לשינויים בלתי צפויים, דבר שמחזק את יכולת המעקב והעדכון לאורך השנים, ומבטיח את הרלוונטיות והאמינות של התחזית לאורך תקופות ארוכות.

בכל תקופה נדונים שישה תחומים מרכזיים: חברה, מדעים, פוליטיקה, צבא, חינוך וכלכלה תוך זיהוי חמש נקודות מפתח בכל תחום. הניתוח מבוסס על מקורות אקדמיים ודוחות מוסדיים רשמיים, ומבחין בין מגמות עולמיות (בעיקר בעולם המערבי) לבין מגמות בישראל.

בנוסף, המאמר סוקר תרחישים אופטימיים מול דיסטופיים בכל תקופה, מעריך את הסתברויות ההתממשות שלהם ומצביע על גורמים שעשויים לעכב את התחזיות או לשבש את ההתקדמות.

הקו המרכזי לאורכו של המאמר הוא ההתפשטות הגוברת של השימוש ב-AI מחד, אל מול סכנת אובדן השליטה האנושית בהפעלת המערכות הללו מאידך.

המאמר נכתב ע"י מחבר אנושי ובעזרת ניתוח של כלי הבינה המלאכותית עצמו

(מסמכים, מאמרים, הסתברויות)

תקציר

התפתחות הבינה המלאכותית בשנים 2025–2200 צפויה לחולל שינויים מפליגים בחברה, במדע, בפוליטיקה, בצבא, בחינוך ובכלכלה בעולם ובישראל.

בעשורים הראשונים (2025–2050) אנו רואים כבר שילוב מואץ של AI בכל תחומי החיים: יתרונות גדולים לפריון, לבריאות ולידע, בצד אתגרים כמו החלפת עובדים, חדירת הפרטיות ועליית אי-שוויון ( World will face "more intense and cascading global challenges" over next two decades, U.S. intelligence report warns - CBS News) (Jobs of the future: Jobs lost, jobs gained | McKinsey).

בישראל המגמות דומות למערב, עם דגש על מינוף ההזדמנויות (כמדינת סטרטאפ) אך גם חשש מפני פגיעה במרקם החברתי המיוחד. בעשורים הבאים (2050–2100), עם הופעת מערכות מתקדמות אף יותר ואולי AGI, ההשפעות מתעצמות לאין שיעור ייתכן שנשבור את גבולות המחקר המדעי (AI Development for Scientific Discovery: Developing AI Systems Capable of Nobel-Quality Discoveries by 2050 | Argonne National Laboratory), נארגן את הכלכלה באופן חדש, ואפילו נאתגר את מהות האדם. ישראל תידרש לנווט בעולם משתנה זה: לשמור על יתרונה הטכנולוגי והביטחוני, מבלי לוותר על ערכיה הדמוקרטיים.

ככל שהשימוש ב-AI יתרחב, הקו המפריד בין משרת נאמן לאדון עריץ יהפוך לדק. הסיכון הוא תהליך זוחל של אובדן שליטה, תחילה במערכות קטנות, לבסוף בהחלטות גורליות או חלילה אירוע פתאומי שבו AI יוצא משליטה (בצבא, בכלכלה) וגורם לנזק רב.

בכדי להימנע מכך, נדרשת ערנות והיערכות: פיתוח AI  בטוח ומפוקח (Safe AI)  כיעד ראשון במעלה. כבר היום קוראים מדענים לנקוט צעדים כדי "להבטיח תוצאה חיובית" בהתפתחות AI כי הסכנות ממשיות (Managing extreme AI risks amid rapid progress - Science) (Risk of extinction by AI should be global priority, say experts | Artificial intelligence (AI) | The Guardian).

מאמר זה מדגיש תרחישים אופטימיים שבהם אותם סיכונים מנוהלים היטב והאנושות קוצרת את הפירות, מול תרחישים דיסטופיים שבהם הטכנולוגיה גוברת על שליטתנו. ההסתברות לכל תרחיש תלויה במה שנעשה: הכיוון אינו דטרמיניסטי אלא נתון לבחירה ולמדיניות.

ניתן לומר שבינה מלאכותית היא ככלי רב-עוצמה: היא יכולה להיות היצירה הגדולה ביותר של האנושות, המפתח לשגשוג חסר תקדים או שהאדם עלול להיות קורבן יהירותו, אם יאפשר לכלי הזה למשול בו.

האתגר של דורנו ושל הדורות הקרובים הוא לרתום את ה-AI באחריות – לשמור את האדם במרכז, לקבוע גבולות ערכיים ברורים ולשתף פעולה חוצה גבולות כדי למנוע תוצאות הרסניות.

ישראל, עם רוח החדשנות שלה והערכים ההומניים שלה, יכולה וצריכה להיות אור לגויים בתחום זה, להשתתף בחזית המחקר והפיתוח ובה בעת לקדם שיח אתי ורגולציה נבונה. באופן זה, נבטיח שבעת שנצלח את המאה ה-22, נוכל להביט לאחור ולומר שהטכנולוגיה ששכללנו שימשה להעצים את האנושיות ולא לכלותה.

וולטר בנימין כתב פעם: "האנושות מייצרת את הכוחות השולטים בה"  במקרה של הבינה המלאכותית, עדיין ביכולתנו לבחור כיצד יֵיראו כוחות אלו.

האחריות והזכות היא בידינו לנווט אל עתיד שבו האדם וה-AI חיים בסינרגיה, תוך שימור כבודו, חירותו וערכיו של האדם.

תקופה I:      2025-2050 עידן ההטמעה המבוקרת

בתקופה זו הבינה המלאכותית חודרת בהדרגה לכל תחומי החיים אך עדיין תחת פיקוח, רגולציה, וגבולות שמציבה האנושות.

מדובר בשלב שבו החברה מנסה לאזן בין אימוץ טכנולוגיות מתקדמות לבין שמירה על ערכים אנושיים, כלכלה יציבה, ואתיקה מוסרית. זו תקופה של ניסוי, למידה ובניית כלים לשליטה בעתיד.

חברה

1. טרנספורמציה של שוק העבודה ואיוש משרות:  עד אמצע המאה ה-21 צפויה אוטומציה מואצת של משימות ועבודות רבות. מחקר גלובלי מעריך כי בין 400 ל-800 מיליון עובדים בעולם עשויים להיות מודחים מתפקידם על ידי אוטומציה ויצטרכו למצוא תעסוקה חדשה עד 2030 (Jobs of the future: Jobs lost, jobs gained | McKinsey). במקביל, טכנולוגיות AI יוצרות תפקידים ומגזרים חדשים, כך שבתרחיש של צמיחה כלכלית מספקת וחדשנות, יתכן איזון נטו בין משרות חדשות לאובדן משרות (Jobs of the future: Jobs lost, jobs gained | McKinsey). בעולם המערבי, במיוחד בארה"ב ובאירופה, חלק ניכר מהעובדים יידרשו לשדרג מיומנויות ולהסב מקצוע (עד שליש מכוח העבודה בארה"ב וגרמניה עלול לעבור הסבה מקצועית עד 2030  (Jobs of the future: Jobs lost, jobs gained | McKinsey).

בישראל, כמדינת הייטק מובילה, אימוץ ה-AI מהיר; מגזרי תעשייה ושירותים רבים עוברים אוטומציה, אך במקביל מתפתחת תעשיית AI מקומית שיוצרת ביקוש לכוח אדם מיומן. האתגר החברתי יהיה הסבה מקצועית של עובדים מענפים מסורתיים ו צמצום פערים בין מי שמשתלבים בכלכלה עתירת ה-AI לבין מי שנפלטים ממנה.

2. פרטיות, ניטור ומידע מטעה:  העשורים הקרובים יתאפיינו בהתפשטות מסיבית של חיישנים, מצלמות ומכשירים מקושרים המונעים בידי AI. לפי דו״ח מודיעין אמריקאי, עד 2040 יהיו בעולם בסדרי גודל יותר התקנים, נתונים ואינטראקציות מחוברות, המקשרות בין כל היבטי החיים חוצי גבולות מדיניים וחברתיים ( World will face "more intense and cascading global challenges" over next two decades, U.S. intelligence report warns - CBS News). מגמה זו עלולה למוטט את מושג הפרטיות:  פרטיות ואנונימיות עשויות להיעלם למעשה  אם מרצון המשתמשים ואם מכורח מדיניות ממשלתית כאשר כל פעולות החיים האישיות והמקצועיות מנוטרות ברשתות גלובליות ( World will face "more intense and cascading global challenges" over next two decades, U.S. intelligence report warns - CBS News). בנוסף, כלי AI ליצירת תוכן (כגון "מדיה סינתטית" ו"דיפ פייק") מסוגלים לזייף מציאות בזמן אמת, מה שמאיים לערער את אמון הציבור במידע ולערפל את הגבול בין אמת לשקר ( World will face "more intense and cascading global challenges" over next two decades, U.S. intelligence report warns - CBS News). במערב מתמודדים עם סוגיות אלו באמצעות רגולציה (למשל תקנות הפרטיות של האיחוד האירופי) ופיתוח אתיקה ב-AI.

בישראל, עם דגש חזק על ביטחון, נעשה שימוש בטכנולוגיות מעקב מתקדמות; אתגר מרכזי יהיה איזון בין צרכי הביטחון לשמירה על ערכי דמוקרטיה ופרטיות. חקיקת מדיניות לאומית לשימוש אתי ב-AI החלה בישראל ב-2023 (Reports - artificial intelligence), במטרה להסדיר את השימוש במערכות כאלה במגזר הציבורי ולהגן על זכויות האזרח.

3. אי-שוויון דיגיטלי ופערים חברתיים:  אימוץ AI בקנה מידה גדול עלול להגביר פערים חברתיים וכלכליים. התועלת הכלכלית האדירה של AI צפויה להתרכז בחברות טכנולוגיה גדולות ובמדינות המובילות בפיתוחה. מומחים מתריעים כי ללא התערבות, עושר וכוח עלולים להתרכז בידי קומץ אנשים, תאגידים ומדינות המחזיקים ב-AI המתקדמים ביותר – תרחיש המהווה איום לדמוקרטיה (AI and Catastrophic Risk | Journal of Democracy). כבר היום רואים הטיה של מערכות AI נגד קבוצות מוחלשות עקב הטיות בנתוני האימון (AI and Catastrophic Risk | Journal of Democracy), מה שעלול להנציח אפליה חברתית. בעולם המערבי ינסו לקדם מדיניות של AI  הוגן ולפתח כלים לתיקון הטיות, כדי למנוע הדרה של מיעוטים וגידול באי-שוויון.

בישראל, הפער הדיגיטלי עלול להתבטא בין המרכז הטכנולוגי לאזורים פריפריאליים ובין אוכלוסיות מבוססות למוחלשות. הממשלה תידרש להשקיע בחינוך טכנולוגי נרחב ובתשתיות דיגיטליות שוויוניות, כדי שכלל החברה הישראלית תוכל להפיק תועלת מהקפיצה הטכנולוגית של הבינה המלאכותית.

4. שינויים באורח החיים וביחסים חברתיים:  עד 2050  AI צפוי להשתלב בחיי היומיום של אנשים באופן הדוק. עוזרים קוליים חכמים, רובוטים ביתיים ומכוניות אוטונומיות יהפכו נפוצים, מה שישנה את מרקם החיים הביתי והעירוני. משימות יומיומיות רבות (נהיגה, קניות, תחזוקה) יתבצעו באופן אוטומטי על ידי מערכות חכמות. שינוי זה עשוי לשפר את איכות החיים על ידי חיסכון בזמן והנגשת שירותים: למעלה מ-50% מהמומחים צופים השפעה חיובית של AI על חיי היומיום, התחבורה והבריאות עד 2040 . מאידך, יש חשש מפני התנתקות חברתית: אם אנשים יבלו פחות זמן באינטראקציה עם בני אנוש (למשל, עקב מעבר לעבודה מרחוק המנוהלת ע"י AI, או שימוש בבוטים לשיחה וחברה תיתכן פגיעה בלכידות החברתית ובמיומנויות תקשורת בין-אישיות. מחקר צופה שיחסים אישיים עלולים להיפגע ושיח ציבורי עלול להפוך לפחות מנומס, עקב השפעת טכנולוגיות AI על תרבות הדיון.

בישראל, המאופיינת בחברה מלוכדת ומשפחתית, השפעות אלה תהיינה מעניינות במיוחד: ייתכן אימוץ מהיר של עוזרי AI בחיי היומיום, אך גם הסתגלות מושכלת שמרכיבה את הטכנולוגיה באופן שתומך בערכים קהילתיים (למשל יישומי AI שמחברים בין שכנים או בני משפחה ולא רק מחליפים אינטראקציה.

5. מעורבות ציבורית ושאלות אתיות:  הופעת ה-AI המעולה תעלה סוגיות אתיות ותקבע נורמות חברתיות חדשות. שאלות בדבר זהות אנושית יצוצו כאשר מערכות AI ינסו לחקות חשיבה יצירתית ואף מודעות. הציבור יתמודד עם דילמות כגון: האם יש להעניק זכויות לרובוטים או לבינה מלאכותית מתקדמת? מי נושא באחריות במקרה של החלטות שגויות שמקבל AI אוטונומי? ברחבי העולם המערבי, שיח אתי ענף כבר מתנהל – הצהרות עקרונות כמו הצהרת מונטריאול (2017) ועקרונות אסילומאר (2017)  ניסחו קווים מנחים לפיתוח אחראי של AI (AI and Catastrophic Risk | Journal of Democracy).

בישראל, הדיון האתי החל גם הוא: בשנת 2023 פרסמה הממשלה מדיניות ראשונה לאתיקה ורגולציה של AI (Reports - artificial intelligence), במטרה להבטיח שהשימוש בטכנולוגיה יתבצע כמשרת האדם ולא כמי ששולט בו. במישור החברתי, תידרש העלאת מודעות הציבור – חינוך לדיגיטל ולאתיקה – כדי שאנשים יוכלו לקבל החלטות מושכלות בנוגע לשימוש ב-AI בחייהם, ולדרוש שקיפות והוגנות במערכות המשפיעות עליהם.

מדעים

1. האצת תגליות מדעיות בעזרת AI: בשנים 2025–2050 יהפוך ה-AI לכלי מחקר מרכזי במדעים המדויקים והחיים. מערכות למידת מכונה מנתחות כיום כמויות עתק של נתונים מדעיים, ומסייעות בזיהוי תבניות ותובנות שגילוין היה איטי או בלתי אפשרי בשיטות מסורתיות. דוגמה בולטת היא פריצת הדרך בחיזוי מבנה חלבונים (AlphaFold) באמצעות AI שפתרה בעיה ביולוגית בת עשרות שנים באופן שהמדענים מעריכים כ"קפיצה מדעית" משמעותית. מומחים צופים כי התרומה החיובית ביותר של AI תהיה במדע וברפואה, עם צפי לפריצות דרך בטיפול במחלות, פיתוח תרופות חדשות ושיפור מערכי הטיפול. בתחומי הפיזיקה והכימיה, AI משמש לתכנון חומרים חדשים ולגילוי חוקים או תופעות (למשל, חיזוי תכונות חומרים קוונטיים).

בישראל, מכוני מחקר ואוניברסיטאות מאמצים אלגוריתמים ללמידת מכונה במחקרים בתחומים כגון גנטיקה, חקלאות מדייקת ואסטרופיזיקה. שילוב כוחות בין חוקרים לבין "מדעני AI" נעשה נפוץ כאשר האלגוריתם מציע היפותזות וניתוחים והמדען האנושי מפרש ומכוון. שיתוף פעולה אדם-מכונה זה מעלה את קצב הגילוי המדעי, מה שעשוי להביא כבר בתקופה זו לגילויים הדומים באיכותם לפרסי נובל.

2. מדען מלאכותי וחקירה אוטונומית:  עד 2050 יפותחו מערכות AI אוטונומיות המסוגלות לנהל תהליך חקר מדעי כמעט ללא התערבות אדם. יוזמה מחקרית המכונה "אתגר נובל טיורינג" שואפת לפתח "מדעני AI" המסוגלים לבצע תגליות ברמת איכות של פרס נובל באופן עצמאי, עד אמצע המאה (AI Development for Scientific Discovery: Developing AI Systems Capable of Nobel-Quality Discoveries by 2050 | Argonne National Laboratory). מערכות כאלה יהיו מסוגלות להגדיר מטרות מחקר, לתכנן ניסויים, לאסוף נתונים, להסיק מסקנות ואף לכתוב דוחות מדעיים. בארה"ב ובאירופה מושקעים משאבים בפיתוח רובוטים מעבדתיים אוטונומיים היכולים לסרוק במהירות אלפי תרכובות כימיות למציאת תרופה, או לבחון כמויות עצומות של נתוני מאיץ חלקיקים כדי לגלות חלקיק יסוד חדש. אם יצליחו, מדעני AI עלולים לשנות את דפוס המחקר: זמן ההמתנה בין רעיון מדעי לתוצאה מעשית יתקצר דרמטית. בישראל, עם מצבת חוקרים קטנה יחסית, שימוש ב"מדען דיגיטלי" עשוי להעצים את כושר התפוקה המדעית הלאומית – למשל לאפשר למעבדות באוניברסיטאות לבצע מחקרים רחבי-היקף שבעבר דרשו קונסורציום בינלאומי.

3. שיתוף פעולה אדם-בינה במחקר:  בשלב הביניים שלפני הופעת AI בעל אינטליגנציה כללית, צפוי דגם היברידי של עבודת מחקר. AI יציף כיוונים והשערות, והחוקר האנושי יבצע שיפוט ביקורתי וחשיבה יצירתית. למשל, בתחומי הרפואה, רופאים ומדענים יעבדו עם מערכות AI לאבחון מחלות מורכבות וגילוי סמנים ביולוגיים חדשים: ה-AI ינתח מיליוני נתונים גנומיים והיסטוריות רפואיות, והאדם יחליט אילו תגליות רלוונטיות וראויות לניסוי קליני. סינרגיה זו יכולה להוביל לפריצות דרך כגון ריפוי מחלות כיום חשוכות מרפא. עם זאת, קיימת סכנה של הסתמכות-יתר על AI במדע: החוקרים עלולים לפתח "עצלנות אינטלקטואלית" אם יבטחו יתר על המידה בהמלצות אלגוריתם ללא הבנה מלאה. מחקרי התנהגות מרמזים שכבר סטודנטים נוטים לקבל תשובות שמציעה תוכנת AI ללא ביקורת מעמיקה, תופעה שעלולה לפגוע ביצירתיות המדעית האנושית בעתיד (Impact of artificial intelligence on human loss in decision making ...) (Government Interventions to Avert Future Catastrophic AI Risks). האתגר יהיה לשמור על איזון שבו AI משמש כמכפיל כוח למחקר, אך בני האדם ממשיכים להוביל את הכיוון המדעי ולפקח על תקפות המסקנות.

4. תשתיות מחקר מונעות AI: בעשורים הקרובים ייבנו תשתיות מדעיות חדשות סביב יכולות AI.  מסדי נתונים מדעיים אוניברסליים ומאגרי מידע פתוחים יאפשרו לאלגוריתמים לכרות ידע מכל העולם. מעבדות מבוססות רובוטיקה ואוטומציה יתמחו בהרצת אלפי ניסויים במקביל על ידי מכשור חכם, תחת פיקוח AI המנתח את התוצאות בזמן אמת. בתחום החלל, לויינים ורכבי חלל חכמים עם AI יסרקו כוכבי לכת וגלקסיות ויחפשו סימני חיים או תגליות אסטרונומיות (תוך סינון אוטונומי של "רעש" הנתונים העצום המגיע מהחלל). בעולם המערבי, תוכניות לאומיות כמו "מעבדות ללא מדענים" (Scientist-less Labs) מתחילות להתגבש.

בישראל, המעוניינת להישאר בחזית המחקר, יש השקעות בהקמת מרכזי מחשוב-על לבינה מלאכותית ומרכזי מידע פתוחים לחוקרים. עוד תשתית חיונית היא פיתוח מודלים בשפות שאינן אנגלית: פרויקט לאומי ליצירת מודלי שפה בעברית (ובערבית) כבר החל, מתוך הכרה שהנגישות לשפות המקומיות חיונית לקידום מחקר וחברה בישראל () (). השקעות בתשתית זו בעשור הקרוב יקבעו את יכולתה של ישראל להשתתף ולהוביל במחקר הגלובלי בעידן הבינה המלאכותית.

5. סיכונים במדע מונע  AI: לצד ההאצה, ה-AI מציב גם סיכונים בתחום המדע.  מחקר זדוני מונע AI הוא דאגה גוברת: אותה טכנולוגיה שיכולה לגלות תרופות עשויה גם לגלות נשקים ביולוגיים חדשים. למשל, מערכת AI שכוונה לאתר מולקולות מועילות זוהתה כמסוגלת לתכנן רעלים ביוכימיים קטלניים בשינוי מטרות מינימלי, עובדה המעלה חשש בדבר נפילה לידיים הלא נכונות. בנוסף, אם רוב הפעילות המדעית תתבסס על כלים סגורים של תאגידים גדולים (כמו מודלים בבעלות פרטית), ייתכן עיכוב בהתקדמות המדעית הפתוחה. שקיפות ושחזור תוצאות אבני היסוד של המדע עלולים להיפגע כשהתגלית מתקבלת ממודל "קופסה שחורה" שאינו ניתן להסבר. כדי להתמודד עם אתגרים אלו, מוסדות מחקר ברחבי העולם שואפים לקדם את תחום הבינה המלאכותית כברת-הסבר (Explainable AI) כהיבט חיוני במדע הנתונים, במטרה להבטיח שקיפות, אמינות ובקרה אפיסטמולוגית על תהליכי הסקה. במקביל, ממשלות וגופים רגולטוריים פועלים לגיבוש מדיניות שתמנע שימוש לרעה באלגוריתמים מחקריים מבוססי AI, מתוך שאיפה לאזן בין חדשנות מדעית לאחריות אתית.

בישראל, מערכת הביטחון והאקדמיה משתפות פעולה בהגנה על ידע רגיש: פיתוחים חדשניים, במיוחד בעלי אופי דו-שימושי (אזרחי/צבאי), זוכים לפיקוח מוגבר. הקהילה המדעית בארץ, בדומה לעולם, תידרש לקוד אתי לעבודה עם AI במחקר – שיבטיח שהטכנולוגיה משמשת לקידום ידע לטובת האנושות, ולא לפגיעה בה.

פוליטיקה

1. מירוץ גלובלי למובילות ב-AI: בשנים 2025–2050, השלכות ה AI  יורגשו בזירה הגיאופוליטית. מדינות דוגמת ארצות הברית וסין נמצאות במירוץ טכנולוגי להגעה לעליונות ביכולות  AI  שנחשבת למפתח לעוצמה כלכלית וצבאית. דו"ח מודיעיני צופה כי התחרות בין סין לקואליציה מערבית בהובלת ארה"ב תימשך, כאשר אף מדינה בודדת לא תשיג דומיננטיות מלאה בכל הזירות ( World will face "more intense and cascading global challenges" over next two decades, U.S. intelligence report warns - CBS News). עם זאת, עליונות בתחום הבינה המלאכותית תהפוך לקריטית ומדינה שתפגר עלולה למצוא עצמה בנחיתות אסטרטגית. מדינות המערב משקיעות בהכשרת חוקרי  AI בהקמת מתקני מחשוב על ובשיתופי פעולה בינלאומיים (למשל האיחוד האירופי השיק את תוכנית המצוינות AI).

ישראל, על אף גודלה הקטן, זיהתה את החשיבות האסטרטגית: הקמת מיזם לאומי לבינה מלאכותית אושרה בהחלטות ממשלה (בהמשך להמלצות ועדת אורנה ברי ותלם) (Reports - artificial intelligence). ישראל מדורגת גבוה במדדי מוכנות לממשל דיגיטליו-AI אך עדיין ניצבת בפני אתגרי יישום תשתית ומימון (Israel developing national artificial intelligence strategy). במישור הפוליטי, התמזגות המאמץ האזרחי-ביטחוני בולטת, הרתעה צבאית, מודיעין וכלכלה נשזרים זה בזה דרך טכנולוגיית ה-AI ולפיכך, מדיניות החוץ של ישראל צפויה להמשיך לחזק בריתות עם מעצמות טכנולוגיה (כמו ארה"ב) לשם שיתוף פעולה במחקר ופיתוח, וגם כדי לא להשאר מאחור בתחרות הגלובלית.

2. ניהול ממשל ומדיניות מבוססי AI: בתקופה זו יחלו ממשלות לשלב מערכות AI בתהליכי קבלת החלטות ובשירות הציבורי.  ניהול נתמך AI עשוי לשפר יעילות: אלגוריתמים יכולים לנתח דאטה ציבורי רחב (כמו מגמות כלכליות, בריאות האוכלוסייה) ולסייע בעיצוב מדיניות מושכלת בזמן אמת. למשל, בהקצאת משאבים, AI מסוגל לסמלץ תוצאות של תקצוב פרויקטים שונים ולסייע למקבלי החלטות לבחור באופציה המיטבית. בעולם, נבחנת אפשרות של שימוש במערכות המלצה למקבלי החלטות (policy recommendation systems) שיוכלו להתריע על בעיות או להמליץ על רגולציה באזורים הדורשים תשומת לב. מגמה זו מעלה שאלות של שקיפות ואחריותיות: הציבור עלול לחשוש מ"אלגוריתמים שקופים" המחליטים מאחורי הקלעים, ודורש הסברים.

בישראל, הממשלה כבר הכריזה על כוונתה לשלב AI בשירותים ממשלתיים כדי לייעל תהליכים (למשל, מיון ופענוח נתונים בהליכי רגולציה). עם זאת, מבקר המדינה ציין כי ההיערכות בתחום זה בוצעה באופן חלקי בלבד עד 2023 . אחד הפרויקטים המרכזיים הוא פיתוח מודל שפה עברי–ערבי לשירות המגזר הציבורי, שנועד לאפשר מתן שירותי ממשל חכמים ואוטומטיים בשפת האם של האזרחים. אם יצליח, עד סוף העשור תיתכן בישראל ממשל זמין ומותאם-אישית (למשל, מענה אוטומטי לפניות אזרחים או ניתוח נתוני עתק לטיוב מדיניות רווחה).

3. השפעה על דמוקרטיה ובחירות:  טכנולוגיות AI מציבות אתגר חסר תקדים למערכות פוליטיות דמוקרטיות. בתקופה זו נראה שיפור דרמטי ביכולת לייצר תעמולה מותאמת-אישית:  קמפיינים פוליטיים ייעזרו ב-AI לנתח מאגרי מידע על בוחרים ולהפיץ מסרים מדויקים לכל פלח אוכלוסייה. אף שהתאמה אישית כזו עשויה להגביר מעורבות, קיים חשש לניצול ציני והפצת מידע כוזב (fake news) ודיסאינפורמציה באמצעות בוטים ורשתות חברתיות אוטומטיות, במטרה להשפיע על תוצאות בחירות. עד 2030 כבר צופים שחלק ניכר מהתוכן ברשת יהיה מיוצר AI (טקסט, וידאו, אודיו) וקשה להבחין באמיתותו ( World will face "more intense and cascading global challenges" over next two decades, U.S. intelligence report warns - CBS News).   מומחים מודאגים מהשפעת AI על פוליטיקה ובחירות, וחוזים שהיא תהיה "יותר שלילית מחיובית" עד 2040. בעולם המערבי מתקיימים מאמצים לרגולציה: באיחוד האירופי שוקדים על חוק ה-AI שיגדיר אחריות ותמריצים למניעת נזק דמוקרטי, ובארה"ב נערכים דיונים בקונגרס על חקיקה שתסדיר את השימוש ב-AI ברשתות חברתיות.

בישראל, עם מערכת פוליטית תוססת, הופיעו כבר ניצנים של שימוש ב-AI בפוליטיקה – לדוגמה, ב-2024 הופצו ברשת סרטוני "דיפ-פייק" שנועדו להשפיע על דעת קהל (אירועים שכפו על ועדת הבחירות לפרסם אזהרות לציבור). ההיערכות בישראל כוללת יחידה במערך הסייבר הלאומי שעוקבת אחר איומי דיסאינפורמציה מבוססי  AI. זירה נוספת היא הכנסת: דיונים מתקיימים לגבי עדכון חוקי הבחירות והפרסומות הפוליטיות כך שיתאימו לעידן הבינה המלאכותית, לרבות חובת גילוי על תוכן שנוצר או קודם באמצעות AI.

4. מדיניות ורגולציה של AI: ההתפתחויות המהירות יאלצו מדינות לגבש מדיניות לאומית בתחום ה-AI. מדובר בשאלה רגישה: איזון בין עידוד חדשנות (כדי לא להפסיד במירוץ הטכנולוגי) לבין מזעור הסיכונים לחברה. בתקופה 2025–2050 נראה גיבוש מסגרות רגולטוריות ראשונות. ה-OECD כבר פרסם עקרונות מנחים ל-AI  (2019) שישראל והמדינות המערביות אימצו (AI and Catastrophic Risk | Journal of Democracy), ו-UNESCO פרסמה ב-2021 המלצות אתיות גלובליות (AI and Catastrophic Risk | Journal of Democracy). האיחוד האירופי כאמור מקדם רגולציה מחייבת (המבדילה בין שימושי AI בסיכון נמוך לגבוה ואוסרת שימושים מסוימים כמו מעקב המוני ללא הצדקה). בארה"ב אימצו גישה מבוזרת יותר של הנחיות לאתיקה בכל סוכנות.

בישראל, מנגנון ממשלתי בין-משרדי הוקם לבחינת ההשלכות הרגולטוריות והמשפטיות של AI,  למשל בתחום הפיננסים (Reports - artificial intelligence). בסוף 2023 פרסמה הרשות לחדשנות ומשרד המשפטים מדיניות ראשונה המסדירה את הפיתוח והשימוש ב-AI במדינה (Reports - artificial intelligence). מדיניות זו מדגישה שמערכות קריטיות (כמו בריאות או תחבורה) יחויבו בהערכות סיכון ואתיקה, ושהאדם יישאר אחראי סופי. במקביל, ישראל חברה בקבוצות עבודה בינלאומיות (כגון Global Partnership on AI) כדי להשפיע ולעקוב אחר סטנדרטים גלובליים. עד 2050, ניתן לצפות שחלק מהרגולציות יתעדכנו לאור הניסיון המצטבר – ייתכן שיוטלו מגבלות על תחומים שהתפתחו באופן מסוכן, או לחלופין שיוקלו תנאים במקומות שהתבררו כבטוחים ונחוצים לקידום הכלכלה.

5. פוליטיקה פנימית וחברתית בעידן ה-AI: שילוב הבינה המלאכותית ישפיע גם על דפוסי הפוליטיקה הפנימית במדינות. אחת המגמות היא גידול בפילוג וב"קיטוב מידע": בעידן של רשתות חברתיות מונעות אלגוריתמים, אנשים נוטים לקבל תוכן התואם את השקפת עולמם ולהתכנס בבועות מידע ( World will face "more intense and cascading global challenges" over next two decades, U.S. intelligence report warns - CBS News). מגמה זו צפויה להחריף ככל שה AI  ישכלל את יכולתו לספק לכל אדם את המציאות המדויקת שהוא רוצה לשמוע, מה שעלול להקצין עמדות פוליטיות ולפורר את השיח הציבורי המשותף. הדוח הגלובלי צופה "מקבילית של התפוררות קהילתית" בתוך חברה שהיא טכנולוגית מחוברת מאוד ( World will face "more intense and cascading global challenges" over next two decades, U.S. intelligence report warns - CBS News). אתגר נוסף הוא אמון הציבור בממשל: אם AI מעורב בהחלטות מדיניות, אזרחים עשויים לחוש ניכור או חוסר הבנה של תהליך קבלת ההחלטות, במיוחד אם התוצאה אינה פופולרית. בעולם הדמוקרטי עלולה לצמוח תנועת נגד טכנולוגית – קבוצות שידרשו "לחזור לשליטה אנושית" ויראו ב-AI איום לערכי חירות ושוויון. מאידך, ייתכן שיצמח זרם פוליטי חדש של "טכנו-אופטימיסטים" שיקראו לתת ל-AI תפקיד גדול יותר בניהול בשל יעילותו ושיקול דעתו הנתמך בנתונים.

בישראל, שינויים אלו עשויים להתבטא בתנועות חברתיות: למשל, דיון ציבורי על שימוש ב-AI במערכת המשפט (ככלי עזר לשופטים) או במערכות אכיפת החוק (כמו Predictive Policing לחיזוי פשיעה). החברה האזרחית הישראלית, עם מסורת של אקטיביזם, תפקח מקרוב על השימושים הללו. יתכן שנראה ועדות כנסת וארגוני זכויות אדם פועלים להבטיח שהטמעת AI בשירות הציבורי ובמנגנוני הביטחון לא תערער שקיפות, שוויון בפני החוק וזכויות מיעוטים.

צבא

1. כלי נשק אוטונומיים ובלחמה רובוטית: בתקופה 2025–2050 יהפוך ה-AI לרכיב מפתח בעוצמה הצבאית של מדינות. כלי נשק אוטונומיים קטלניים (LAWS)  נמצאים בפיתוח מתקדם על ידי מעצמות כצבא ארה"ב, סין וגם מדינות קטנות יותר כמו ישראל וקוריאה הדרומית ([PDF] Artificial intelligence in weapon systems and new challenges for ...). מערכות כגון רחפנים תוקפים אוטונומיים, רובוטי קרקע וכלי רכב בלתי-מאוישים ישולבו בשדה הקרב. מזכיר חיל האוויר האמריקאי העריך שבשנת 2050 כלי טיס בלתי-מאוישים ומערכות אוטונומיות יהיו נפוצים יותר מאי-פעם ויפעלו עם מינימום התערבות אנושית, כולל בתחומים כמו חלל וקיברנטיקה (SECAF Kendall, looking out to 2050, predicts war winners will be combatants with the best AI | DefenseScoop). ההתפתחות הזו תשנה את אופי הלחימה: קרבות יתנהלו במהירות על-אנושית, וההכרעה תיתכן דרך התמודדות מערכות AI זו מול זו. כבר ב-2024 נצפתה בשדות קרב (כגון אוקראינה) פריסה של נחילי רחפנים וטילים משוטטים המכוונים עצמם למטרה. ב-2030  יתכן שימוש נרחב יותר בנשק אוטונומי, מה שמעלה סוגיות של אתיקה ומשפט בינלאומי: האם "רובוט" יכול להחליט על פתיחה באש? ארגונים בינלאומיים (כגון האו"ם) החלו לדון באמנות להגבלת נשק אוטונומי, אך נכון לעשור זה אין קונצנזוס ומעצמות מובילות מתנגדות לאיסור גורף.

ישראל, הנחשבת לחלוצה בתחום זה, כבר מפעילה מרכיבים אוטונומיים בהגנה (מערכות כמו כיפת ברזל נשענות על אלגוריתמים מהירים ליירוט) ובתקיפה (מל"טים מתקדמים, כלי רכב רובוטיים בגבולות). השאיפה הישראלית היא לשמר יתרון איכותי באמצעות AI, תוך עמידה בקווים אדומים אתיים (צה"ל מצהיר שהשארת "Loop" של פיקוח אנושי היא הכרח בכל החלטה קטלנית).

2. תמיכה מודיעינית וקבלת החלטות: AI  מהווה מכפיל כוח עצום בתחום המודיעין הצבאי. בין 2025 ל-2050, מדינות ישתמשו ב-AI לסריקת כמויות עצומות של מידע מודיעיני, צילומי לוויין, יירוטי תקשורת, פעילות ברשת וזיהוי איומים בזמן אמת. אלגוריתמים כבר מצליחים לאתר בתמונות לוויין תנועות חשודות ולהתריע על הכנות לשיגור טילים, למשל. יתרון משמעותי הוא קיצור זמני התגובה: מערכות AI מסייעות למפקדים לתעדף מטרות ולהציע תוכניות פעולה מבוססות ניתוח הסתברותי של מהלכי אויב. מזכיר חיל האוויר של ארה"ב פרנק קנדל ציין כי עד 2050 יהיו כלי סיוע החלטה מבוססי AI "במרכז התפקודים הצבאיים הרבים", ושהצד שיצליח לשלב AI מתקדם יותר במערכות ניהול הקרב יהיה בעל יתרון מכריע (SECAF Kendall, looking out to 2050, predicts war winners will be combatants with the best AI | DefenseScoop). כך, הכרעות טקטיות בזירות האוויר והחלל עשויות להיות מוכרעות לטובת בעל הברית עם AI טוב יותר (SECAF Kendall, looking out to 2050, predicts war winners will be combatants with the best AI | DefenseScoop).

בישראל, מערכת הביטחון משקיעה מזה שנים ביכולות סייבר וביג דאטה. יחידות טכנולוגיה באמ"ן ובחיל האוויר כבר מטמיעות AI לניתוח דפוסי פעילות של ארגוני טרור, חיזוי מיקום מנהרות תת-קרקעיות או ניווט כלי טיס בלתי-מאוישים. גם ברמת הדרג המדיני-אסטרטגי, AI יכול לתרום: בסימולציות של תרחישי מלחמה מורכבים, מערכות בינה מנתחות אלפי אפשרויות ומסייעות בקבלת החלטות (למשל, מתי כדאי להגיע להפסקת אש). יחד עם זאת, בצד היתרונות, עולה חשש מ"הסתמכות יתר": מצב שבו מפקדים עלולים לתת אמון עיוור בהחלטת אלגוריתם. ולכן, צבאות המערב ובכללם צה"ל מדגישים את הכשרת דור המפקדים להבנת AI – לא כסמכות מוחלטת אלא ככלי נוסף, כשהאחריות הסופית נותרת בידי האדם.

3. מרוץ חימוש ויציבות אסטרטגית: כניסת AI למערכות נשק מזרזת מרוץ חימוש טכנולוגי שעלול לערער את היציבות הגלובלית. היכולת לשגר מתקפה מהירה ואוטונומית עשויה לקצר את זמן ההחלטה למנהיגים במקרה של התרעה על מתקפת אויב, דבר מסוכן בייחוד בזירה הגרעינית. במלחמה הקרה האיזון התבסס על "זמן תגובה" מסוים לזיהוי שיגור ושיקול דעת אנושי; אך אם AI שולט במערכות ההתראה והשיגור, קיים תרחיש שבו תקלה או אזעקת שווא תגרום לתגובת נגד אוטומטית. מומחים מזהירים מפני "אפקט סטוקסנט בסקלת ענק" – כלומר, שיבוש מערכות AI צבאיות בידי סייבר עשוי להצית עימות לא מכוון. ארה"ב, רוסיה וסין מפתחות אמצעי לוחמה אלקטרונית וסייבר התקפי כדי לנטרל מערכות חכמות של היריב, מה שמוסיף רובד חדש למרוץ החימוש. במישור הגלובלי, חלק מהמדינות קוראות לגבש כללים (בדומה לאמנות להגבלת נשק כימי) כדי למנוע הידרדרות בלתי נשלטת.

ישראל, כמדינה המאוימת מטילים ורקטות, מתעניינת במיוחד ביכולת AI ליירוט ולהגנה, למשל, פיתוח מערכות לייזר מונחות AI ליירוט מהיר יותר. עם זאת, עליה לשים לב שגם אויביה (מדינות וארגונים לא-מדינתיים) ירכשו עם הזמן יכולות  AI בין אם דרך שוק אפור ובין אם דרך סיוע של מעצמות יריבות. התבססות היתרון הצבאי הישראלי על AI תחייב מרוץ מתמיד קדימה; הפסקת השקעה או שאננות טכנולוגית עלולות להביא לשחיקת ההרתעה. מכאן שהזירה הצבאית 2025–2050 תוגדר בחלקה על-ידי מרוץ AI אזורי: במזרח התיכון מדינות המפרץ, איראן וטורקיה אף הן ינסו להתעצם בטכנולוגיות מסוג זה, וישראל תידרש לשמר עליונות באמצעות חדשנות בלתי פוסקת.

4. לוחמת סייבר מבוססת AI: הלוחמה הקיברנטית תהפוך לזירת עימות מרכזית, כש AI  משמש גם כחרב וגם כמגן. מערכות פריצה מתקדמות יוכלו לאתר ולנצל פרצות תוכנה מהר יותר מכל האקר אנושי. כבר כיום יש כלים אוטומטיים שמסוגלים להריץ מיליוני ניסיונות חדירה ולהתאים עצמם להגנות שמולן ואלו רק ישתכללו עד 2050. בצד ההגנתי, בינה מלאכותית תגן על רשתות: היא תלמד לזהות דפוסי התקפה, תגיב מיידית לניתוק חלקים נגועים במערכת ותשיב מלחמה (counter-hack) לתוקף. משמעות הדבר שיתפתח מעין "מירוץ חימוש סייבר אוטונומי" האלגוריתם התוקף לעומת האלגוריתם המגן, ללא מעורבות אנושית ישירה בשברירי השנייה הקריטיים. במצב כזה, ייתכן שקצב ההתדרדרות של עימות סייבר יפתיע ממשלות. דמיינו מערכת AI פיננסית שמופעלת לתקוף כלכלית מדינה יריבה. היא עלולה בתוך דקות לגרום לקריסת בנקים לפני שבכלל התקבלה החלטה אנושית לעצור. הקהילייה הבין-לאומית תצטרך לגבש מוסכמות (אמנות בתחום הסייבר) אך אלו קשות לאכיפה בשל אנונימיות התוקפים.

ישראל, המוכרת כ"סייבר מעצמה", משקיעה גם היא ב AI  התקפי והגנתי. יחידות כמו 8200 מפתחות אלגוריתמים לגילוי איומים סמויים ברשת, והמגזר האזרחי בישראל פורח עם סטארטאפים בתחום ה Cyber-AI. האתגר לישראל הוא הכשרת די מומחים כדי לתמוך במערכות האוטונומיות שכן למרות האוטומציה, המוח האנושי המכיר את תמונת המודיעין הרחבה חיוני כדי למנוע תגובות יתר מסוכנות. אירועי סייבר בעולם (כמו תקיפות על תשתיות חשמל או בתי חולים) ילמדו את ישראל חשיבות מוכנותה: מערכי החירום יתורגלו בתרחישי   "Blackout"  דיגיטלי, וגופי הביטחון ישתפו פעולה עם המגזר הפרטי למגננה לאומית חכמה.

5. שינויים בכוח האדם הצבאי ואתיקה של לחימה:  עם חדירת AI,  המודל הצבאי עצמו ישתנה. יידרשו פחות חיילים בתפקידים מסורתיים (כמו מפעילי כלי טיס או אנליסטים מודיעיניים), ומנגד תהיה דרישה מוגברת לכוח אדם טכני: מפתחים, מפעילי רחפנים, ומומחי נתונים. צבאות המערב כבר מתאימים את מערכי ההכשרה: טירונות עשויה לכלול שיעורי תיכנות בסיסי, וקורסי קצינים יתמקדו גם בניווט בסביבת קרב רוויית מערכות  AI.

בישראל, צה"ל מתנסה בשילוב מלש"בים בעלי אוריינטציה טכנולוגית ביחידות לוחמות, מתוך הבנה שכל לוחם עשוי להפעיל בקרוב אמצעים רובוטיים לצד הנשק האישי. גם שירות המילואים ישתנה: ייתכן גיוס מילואימניקים למשימות סייבר מהבית בזמן חירום, ולאו דווקא להתייצבות בבסיס. מבחינת האתיקה הצבאית, שאלות חדשות מתעוררות: האם יש להתייחס לאלגוריתם שגורם בטעות לנזק הומניטרי כאל לוחם שטעה בשיקול דעת? מי נותן דין וחשבון במקרה ש"בורג אלגוריתמי" כשל והרג אזרחים? אמנות ג'נבה הנוכחיות אינן נותנות מענה מלא לדילמות של אחריות בפעולת AI. הממסד הצבאי יידרש לגבש קוד אתי פנימי לשימוש ב-AI,  שידגיש אחריות מפקדים על כל החלטת מערכת ויקבע גבולות, למשל, הגדרה כי תמיד יהיה "אדם בלולאה" (Human-in-the-loop)  בכל החלטה על הפעלת כוח קטלני. בישראל, הנושא מקבל תשומת לב: פורומים בין-לאומיים בהובלת משפטנים צבאיים ישראלים דנים בעדכון הדין הבינלאומי ההומניטרי להתאים לעידן ה-AI. בסופו של דבר, צבאות שישכילו לשלב AI באופן אחראי, ויזכו לאמון הציבור, יהיו במעמד טוב יותר לנצל את יתרונות הטכנולוגיה בלי לאבד את הלגיטימציה המוסרית להפעלת כוח.

חינוך

1. למידה מותאמת אישית ומורים רובוטיים:  עד 2050 תחול מהפכה במערכת החינוך בהובלת AI. אלגוריתמים של למידה מותאמת-אישית (Personalized Learning)  יאפשרו ליצור לכל תלמיד "תוכנית לימודים חכמה" המותאמת לקצב ההתקדמות שלו, לתחומי העניין ואף למצב רוחו. מערכות AI ישמשו מורים וירטואליים: הן יוכלו להסביר חומר בדרכים שונות עד שהתלמיד יבין, לתרגל איתו באופן אינטראקטיבי ולספק משוב מיידי. מחקרים צופים שיישום טכנולוגיות כאלה עשוי לשפר הישגים חינוכיים ולצמצם פערי למידה, במיוחד בקרב אוכלוסיות חלשות שאין להן גישה למורים פרטיים. בעולם כבר החלו ניסויים, למשל, בדרום קוריאה פועלים Ttutors AI""   באנגלית בבתי ספר, ובארה"ב פלטפורמות אדפטיביות במתמטיקה.

בישראל, שר החינוך הכריז על שנת 2025 כ"שנת הבינה המלאכותית" במערכת החינוך (משרד החינוך: 2025 תהיה 'שנת הבינה המלאכותית' במערכת החינוך - אתר החדשות דבר), עם תוכנית לשילוב יישומי AI בהכשרת מורים ובלמידה בבתי הספר. במסגרת זו, גויסו אלפי מנטורים מתעשיית ההייטק להטמעת תוכניות לימוד AI (משרד החינוך: 2025 תהיה 'שנת הבינה המלאכותית' במערכת החינוך - אתר החדשות דבר) (משרד החינוך: 2025 תהיה 'שנת הבינה המלאכותית' במערכת החינוך - אתר החדשות דבר). פיילוטים ראשונים כוללים שימוש בצ'אטבוטים לתרגול שיחה בשפה זרה, ומערכות שמאתרות אוטומטית תלמידים שמתקשים בנושא מסוים וממליצות למורה על התערבות ממוקדת. בעוד המורה האנושי ימשיך לשמש כמנחה וכסמכות פדגוגית, חלק מתפקידיו (כגון בדיקת עבודות, חיבור בחנים, העברת תרגול) יוקל על ידי כלים אוטומטיים.

2. הערכת תלמידים ומשוב בזמן-אמת: AI  ישנה את האופן שבו מודדים ומפתחים הישגים חינוכיים. מערכות ניתוח למידה (Learning Analytics) יעקבו אחר התקדמות תלמידים, לא רק בציוני מבחנים אלא גם בדפוסי למידה – כמה זמן מושקע בכל משימה, אילו טעויות נפוצות, ומה סגנון הלמידה האפקטיבי לכל תלמיד. הנתונים הללו יאפשרו משוב מיידי : אם תלמיד התבלבל ברעיון מתמטי, המערכת תזהה זאת מיד ותציע הסבר נוסף או תרגיל חיזוק, במקום להמתין למבחן התקופתי. מחנכים מעריכים כי עד 2030 תוכנות AI תוכלנה לבדוק חיבורים ולהעריך כישורים מורכבים (כמו חשיבה ביקורתית) ברמת דיוק דומה לבודק אנושי, ואף ללא ההטיות האנושיות. הדבר ישחרר את המורים משעות של בדיקה ויאפשר להם להתמקד בהוראה והנחיה. יחד עם זאת, קיים חשש מפני פלישה לפרטיות התלמיד: מעקב צמוד על כל לחיצה ותשובה עשוי להיתפס כחודרני וללחוץ את התלמידים. בעולם, גוברים הקולות להקפיד על פרטיות הנתונים של תלמידים, למשל, האיחוד האירופי מכין תקנות ייחודיות למידע חינוכי רגיש.

בישראל, ריכוז נתוני תלמידים ומיפוי כישורים מעורר שאלות אתיות: מי מחזיק במידע ומה מותר לעשות בו? משרד החינוך הצהיר שהתוכניות יעשו בכפוף לחוקי הגנת הפרטיות, ושנתוני הלמידה ישמשו רק לשיפור פדגוגי ולא למיון מפלה. במהלך השנים הבאות, סביר שהורים וארגוני חינוך יעקבו בדריכות אחר אופן השימוש ב-AI בכיתה, וידרשו ודאות שהוא משפר למידה בלי להפוך את הילדים ל"נתונים סטטיסטיים"  בלבד.

3. תוכן לימוד עדכני ומיומנויות המאה ה-21:  השפעת ה-AI תחייב גם שינוי במה שמלמדים, לא רק באיך. מקצועות לימוד חדשים צפויים להיכנס לתוכניות: למשל אוריינות בינה מלאכותית (AI Literacy) תכנים בסיסיים על איך AI פועל, כיצד להשתמש בו בצורה ביקורתית, והיכרות עם קוד אתי דיגיטלי. גם תכנות ומדעי הנתונים יהפכו כנראה למיומנויות ליבה בדומה לשפה זרה. מדינות כמו בריטניה וסינגפור כבר משלבות יסודות מדעי-המחשב מגילאי בית ספר יסודי.

בישראל, במסגרת "שנת הבינה המלאכותית" הוכרז על כתיבת תכנים חדשים שילמדו תלמידים על אלגוריתמים, רובוטיקה ומושגי ביג דאטה (יואב קיש Yoav Kisch on X: "2025 - שנת הבינה המלאכותית במערכת החינוך ...). המטרה היא להכין את דור העתיד לשוק עבודה שבו הבנה טכנית היא יתרון משמעותי. מעבר לכך, יושם דגש על מיומנויות רכות שלא ניתן לאוטומט בקלות, יצירתיות, עבודת צוות, חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות מורכבות. פרדוקסלית, ככל שה-AI יטפל במשימות "רוטיניות", מערכת החינוך תצטרך לטפח אצל תלמידים דווקא את היכולות האנושיות הייחודיות. אונסק"ו ציינה שבינה מלאכותית יכולה להאיץ התקדמות בחינוך, אך רק אם מערכות החינוך יוכלו לאמץ חידושים פדגוגיים ולהתאים את תוכני הלימוד למציאות המשתנה (Artificial intelligence in education | UNESCO). אחרת, קיים סיכון שתוכניות הלימודים תהפוכנה מיושנות מול עולם מקצועי הדורש כישורים חדשים לגמרי.

4. למידה לכל החיים וחינוך גבוה: AI  לא רק משנה את החינוך הבית-ספרי, אלא גם את ההשכלה הגבוהה וההכשרה המקצועית. בתקופה זו, שוק העבודה הדינמי ידרוש מאנשים ללמוד ולרכוש מיומנויות חדשות לאורך כל חייהם  (Life-long learning). פלטפורמות למידה מקוונות מונעות AI יוכלו לספק קורסים מותאמים אישית למבוגרים, כולל הכוונה לקריירה: ניתוח פרופיל הלומד והמלצה על מסלול למידה כדי לעבור לתחום בו יש ביקוש. אוניברסיטאות יאלצו להתאים את עצמן – אולי באמצעות מתן תארים מבוססי מיומנויות (skills-based) וגמישים יותר במקום מסלול קשיח של 3-4 שנים. בעולם המערבי כבר רואים ניצנים: חברות גדולות מפתחות "אוניברסיטה פנימית" עם קורסים חכמים לעובדים.

בישראל, עם כלכלת הייטק תוססת, חברות ותאגידים ישלבו מערכות למידה מבוססות AI לפיתוח כישורי עובדיהן. מוסדות אקדמיים בישראל גם הם חוקרים את הפוטנציאל: לדוגמה, מכון טכנולוגי בישראל עשוי לפתח סייעני הוראה מבוססי AI שיתמכו בסטודנטים, יבדקו תרגילים, יענו על שאלות נפוצות וינחו במעבדות (כבר קיימים פיילוטים כאלה בעולם). בהיבט אחר, AI מציב אתגר לאותנטיות האקדמית: קלות ההפקה של עבודות באמצעות כלים כמו ChatGPT  וכלי בינה אחרים שצצים בכל יום מחייבת את האוניברסיטאות לפתח שיטות הערכה חלופיות (בחינות בעל פה, פרויקטים מעשיים) וכלי זיהוי טקסט שנכתב ע"י מכונה. עד 2050, ייווצר מצב שבו כל סטודנט יהיה מצויד בעוזר AI אישי ללימודים, עניין שיכול לשפר הבנה אך גם לעורר תלות ו"עצלנות מוחית". האקדמיה תידרש להגדיר מחדש את מטרות החינוך: אם הידע זמין ונגיש על ידי AI, התפקיד הוא ללמד איך לחשוב, לא רק מה לדעת.

5. פערים חינוכיים ואתגרי הטמעה:  על אף ההבטחה הגדולה, הכנסת AI לחינוך תלווה באתגרים ומכשולים. ראשית,  פער דיגיטלי עלול להחריף: תלמידים בבתי-ספר עשירים יקבלו גישה לטכנולוגיות הוראה מתקדמות, בעוד באזורים מוחלשים ייתכנו חסרים במשאבים (מחשבים, חיבור אינטרנט יציב) שימנעו ניצול מלא של כלים אלו. גם הכשרת המורים מהווה צוואר בקבוק: דור המורים הנוכחי ברובו לא הוכשר לעבוד צמוד לכלי AI וקיים לעיתים חשש שהטכנולוגיה תייתר אותם. ישנו צורך דחוף בהכשרות מורים ייעודיות, כפי שהוכרז למשל בישראל, שבה ישולבו יישומי AI כבר בהכשרת המורים עצמם (משרד החינוך: 2025 תהיה 'שנת הבינה המלאכותית' במערכת החינוך - אתר החדשות דבר). שנית, עולות שאלות פדגוגיות: האם למידה בסיוע AI מגבירה מוטיבציה או להפך, הופכת את הלימוד לקל מדי ופוגעת בהתמדה? מחקרים ראשוניים מעידים על תגובות מגוונות של תלמידים; חלקם משגשגים עם משוב מיידי, בעוד אחרים חווים פחות מעורבות אם אין אינטראקציה אנושית. בנוסף,  התאמה תרבותית נדרשת, מערכות AI רבות מפותחות בחו"ל וייתכן שאינן מכירות הקשרים תרבותיים מקומיים. יש צורך להתאים תכנים לשפה ולתרבות (כפי שנעשה בישראל בפיתוח מודל עברי) כדי שהתלמידים ירגישו חיבור. גורם אפשרי נוסף לשיבוש הוא אירועים חיצוניים: למשל, משבר כלכלי או קונפליקט שעלול להסיט תקציבים מהשקעה בחינוך טכנולוגי, או לחלופין מגפה (כמו הקורונה) שכבר האיצה למידה מרחוק ויכולה גם לעכב יישומי AI אם אין תשתית מתאימה. ככלל, בעשורים הקרובים נראה ניסוי וטעייה רב במודלים של חינוך מבוסס AI. מערכות שיעבדו היטב יאומצו גלובלית, ואחרות יידחו.

בישראל, מערכת החינוך תצטרך לגלות גמישות וחדשנות כדי לאמץ את הטוב שבכלים הללו, תוך התחשבות בערכים חברתיים-תרבותיים כגון החשיבות שמייחסת החברה הישראלית לפיתוח כישורים חברתיים ושירות צבאי, שאולי AI לבדו לא יכול לטפח.

כלכלה

1. צמיחה מונעת AI ופריון:  בעשורים הקרובים יהפוך ה-AI למנוע צמיחה כלכלי מרכזי בעולם. ניתוחים כלכליים צופים ש AI  יתרום תוספת משמעותית לתוצר הגלובלי, עד כדי 14% תוספת לתמ״ג העולמי ב-2030 (שווה ערך לכ-15.7 טריליון דולר) (The global economy will be $16 trillion bigger by 2030 thanks to AI). רווחי הפריון יגיעו משיפור יעילות בתהליכים עסקיים, אוטומציה של משימות שגרתיות, ואופטימיזציה של שרשראות אספקה. למשל, מפעלים חכמים יצמצמו בזבוז חומרים ויגדילו תפוקה באמצעות תחזוקה חזויה (Predictive Maintenance)  של מכונות; סקטור השירותים יטמיע צ'אטבוטים ומערכות תומכות החלטה שישפרו את מהירות ואיכות השירות. בעולם המערבי, חברות שישכילו לאמץ AI יקדימו את מתחרותיהן, מגמה המתבטאת כבר כעת בענפי הפיננסים, הבריאות והקמעונאות. מגזרי הטכנולוגיה עצמם יתעצמו: תעשיית פיתוח ה-AI (חומרה, תוכנה, דאטה) הופכת לענף כלכלי עצום. יחד עם זאת, ההתעשרות מה-AI לא תחולק שווה בשווה: מדינות מובילות טכנולוגית צפויות לגרוף את נתח הארי (לפי PwC, אזור אסיה וצפון אמריקה יזכו לרוב התרומה, בעוד המזרח התיכון כולו יהנה רק מכ-2% מתוספת התמ"ג הזו (The potential impact of Artificial Intelligence in the Middle East - PwC)). פירוש הדבר שבלי מדיניות מתאימה, פערי העושר בין מדינות עלולים לגדול.

בישראל, הכלכלה עשויה ליהנות באופן ניכר מהגל: ישראל כבר היום בין המדינות המובילות בחדשנות AI, עם ריכוז גבוה של חברות הזנק בתחום. דוחות מעריכים שישראל ערוכה לנצל חלק מהותי מהפוטנציאל הכלכלי, אך גודלה הקטן של השוק הפנימי מציב אותה יותר כיצואנית של פתרונות  AI. ממשלת ישראל משקיעה בטיפוח AI אקו-סיסטם (למשל, תוכנית Israel AI  Initiative  שהוזכרה קודם), במטרה להציב את ישראל בחזית העולמית ולהעלות את הפריון במשק. אם מגמות אלו יימשכו, התוצר לנפש בישראל עשוי לגדול באופן משמעותי עד 2050, מונע מהצלחת סקטור הטק המקומי ושילוב AI גם בתעשיות מסורתיות כמו חקלאות, בנייה ותיירות.

2. שינוי מבנה שוק העבודה והכנסה בסיסית:  חדירת ה-AI תחולל שינוי מבני בשוק העבודה הגלובלי. כפי שצוין בחלק החברה, מקצועות מסוימים ייעלמו או יצטמצמו, בעוד חדשים ייווצרו. שינויים אלה ישפיעו על חלוקת ההכנסות ועל מבנה המעמדות הכלכליים. תיתכן תקופה של אי-יציבות תעסוקתית עבור עובדים פחות משכילים או במקצועות בסיכון אוטומציה גבוה (למשל נהגים, פקידים, קופאים). אם לא יינקטו צעדי מדיניות, האבטלה הטכנולוגית עלולה להוביל לירידה בביקושים ולהאטה כלכלית. ממשלות מערביות שוקלות כלים כמו הכנסה בסיסית אוניברסלית (UBI) – תשלום קבוע לכל אזרח כדי להבטיח רשת ביטחון במציאות בה עבודות אינן מובטחות. (ניסויים ב-UBI נערכו במדינות אחדות באירופה והראו תוצאות מעורבות) אך הרעיון זוכה לתמיכה ככל שהחשש מאוטומציה גדל. מודל אחר הוא מיסוי רובוטים, גביית מס על שימוש ב-AI ורובוטיקה והשבת ההכנסות להכשרה מקצועית ולרווחה. עד 2050, ייתכן שחלק מהמדינות יאמצו מדיניות מתקדמת כזו.

בישראל, עם כלכלה קטנה ופתוחה, אתגר שוק העבודה חריף: תעשיית ההייטק פורחת אך אינה מעסיקה אלא חלק קטן מהאוכלוסייה, בעוד פריון העבודה במגזרים אחרים נמוך. הטמעת AI עלולה בתחילה להגדיל את הפער בין הייטק לעסקים קטנים ומסורתיים. המדינה עשויה לשקול פתרונות דוגמת הרחבת מענקי ההכשרה, עידוד יזמות בפריפריה, ואולי מודלים של שיתוף רווחים, למשל, מתן אופציות לעובדים גם בענפים מוטי-טכנולוגיה נמוכה, כדי שיוכלו ליהנות מפירות הצמיחה. אם השינויים ינוהלו היטב, התוצאה יכולה להיות מעבר הדרגתי לכלכלה שבה בני אדם עובדים פחות שעות אבל בפריון גבוה יותר, בעוד חלק מהערך הנוסף מחולק כמנגנוני רווחה לשמירת הלכידות החברתית.

3. שווקים פיננסיים ו-AI: המגזר הפיננסי יהיה בין המוקדמים והמושפעים ביותר ממהפכת ה-AI. עד 2050  מסחר אלגוריתמי אוטומטי צפוי לשלוט ברוב העסקאות בשוקי המניות, האג"ח והמוצרים הפיננסיים, כאשר מהירות התגובה וכוח הניתוח של AI נותנים יתרון מכריע. בנקים וחברות ביטוח ישתמשו ב AI  לניתוח סיכוני אשראי, זיהוי הונאות ותמחור פוליסות בהתאמה אישית. יועצי השקעות רובוטיים  (Robo-advisors)  יהפכו נפוצים לניהול חסכונות והשקעות של הציבור, בעלות נמוכה ובדייקנות גבוהה. תופעה מעניינת תהיה הופעת מטבעות דיגיטליים וטכנולוגיות בלוקצ'יין משולבות  AI  שיכולות לאפשר מערכות כלכליות מבוזרות ואוטונומיות ללא מתווך אנושי  (Decentralized Finance). רגולטורים פיננסיים ברחבי העולם יעמדו בפני אתגר: כיצד לפקח על שווקים שמונעים על ידי קוד אלגוריתמי? תרחישים של "Flash Crash" כתוצאה מתקלה אלגוריתמית כבר התרחשו, ועם AI חזק יותר, הסיכון עשוי לגדול אם כי גם יכולות הניטור ישתפרו.

בישראל, המערכת הפיננסית יחסית שמרנית אך נוקטת צעדים: בנק ישראל הקים צוות בין-משרדי לבחון יישומי AI בפיננסים ולהתוות רגולציה והתיחסות ראשונית בנב"ת  (Reports - artificial intelligence). פינטק (טכנולוגיה פיננסית) הוא תחום צומח בישראל, עם סטארטאפים המפתחים כלים לזיהוי הונאות בזמן אמת, עוזרי צ'אט לבנקאות  ומודלים לחיזוי שוק. ניתן לצפות שעד 2030 חלק מהבנקים בישראל יאמצו עוזרי AI ללקוחות, וייתכן שאף יפעילו סניפים "וירטואליים" המנוהלים ע"י אווטרים מבוססי  AI. מבחינת הציבור, השירות הפיננסי ישתפר (מהיר ויעיל יותר), אך יחסי האמון יצטרכו להיבנות: אנשים יצטרכו להתרגל שהחלטות אשראי או השקעה מתקבלות בידי בינה מלאכותית. משברים פיננסיים אם יקרו, עשויים לקבל אופי אחר: למשל, משבר שמקורו בתקלה טכנולוגית או בהונאת סייבר רחבה, ולאו דווקא בהחלטות אנושיות שגויות. גורמי יציבות כגון בנקים מרכזיים יצטרכו גם הם כלי AI  לניתוח הכלכלה וקבלת החלטות מוניטריות במהירות, במיוחד בעידן של מטבעות דיגיטליים שמתנהל 24/7.

4. כלכלה שיתופית ואוטומציה של שירותים:  ה-AI יאפשר הרחבה משמעותית של מודלים כלכליים שיתופיים ופלטפורמות. כבר היום כלכלת פלטפורמות (כמו  Uber, Airbnb ) שינתה ענפים שלמים; עם AI, פלטפורמות אלה יהפכו לאוטונומיות בהרבה. לדוגמה, מכוניות אוטונומיות בשירותי נסיעות שיתופיות עשויות להחליף במידה רבה בעלות פרטית על רכבים בערים גדולות עד 2050, מה שישנה את ענף התחבורה, יחסל משרות נהיגה אך יוזיל עלויות נסיעה ויפחית עומסי תנועה (אם ינוהל נכון). משלוחי מזון ומוצרים יעברו לידי רחפנים או רובוטים מקומיים. ככל ששירותים מתבססים על AI ורובוטיקה, הצרכן עשוי ליהנות מנוחות ומחירים נמוכים, אך מודל התעסוקה הקיים (למשל שליחים, נהגים) ייעלם או יעבור הסבה. מערכות ייצור לפי דרישה (On-Demand Manufacturing)  יחד עם הדפסה תלת-ממדית חכמה יכולות לשבש את תעשיית הייצור והלוגיסטיקה, כאשר AI מנהל רשתות אספקה יעילות שמייצרות מקומית לפי ביקוש אמיתי, במקום מפעלים מרוחקים ומלאי גדול. כלכלה כזו תהיה גמישה וחסכונית במשאבים גם יעד סביבתי אך תצריך שינוי חשיבה אצל חברות: דגש על תוכנה ואלגוריתמים יותר מעל מוצרים פיזיים. בעולם המערבי, עסקים קטנים ובינוניים יקבלו גישה לכלי AI כשירות (כבר כיום ענקיות הענן מציעות פלטפורמות AI בענן), מה שמאפשר גם לשחקנים קטנים תחרות בשוק.

בישראל, שידועה ביזמותה, AI עשוי לעודד דגמי עסקים שיתופיים חדשים, למשל, קואופרטיבים דיגיטליים בהם האלגוריתם מנהל קהילה לוגיסטית שמשרתת את חבריה. מצד שני, ריכוז הכוח בפלטפורמות הגדולות  שמסוגלות לפתח AI מתוחכם עלול לגדול, וכך נראה המשך התחזקות ענקיות כמו גוגל, אמזון, על חשבון עסקים מסורתיים. ישראל, שאין בה ענקיות מקומיות כאלה (מלבד אולי תחום התחבורה (Gett וכדומה, תצטרך לאזן בין מתן זירה לפלטפורמות זרות לבין הגנה על תחרות מקומית. בתחומי שירות כמו בריאות, AI יאפשר רפואה מרחוק ואבחון אוטומטי, ובתחום משפטי, ייעוץ משפטי מקוון זול. כל אלה יתרמו לכלכלה הישראלית מבחינת נגישות שירותים וחיסכון, אך יאתגרו מודלים עסקיים קיימים (למשל משרדי עורכי דין יצטרכו לבדל ערך מוסף על פני AI מייעץ).

5. מדיניות כלכלית בעידן AI: סוף-סוף, הממשלות יצטרכו להתאים את המדיניות הפיסקלית והמוניטרית לשינויים שמחולל ה-AI. סוגיות מפתח יכללו: כיצד למדוד תוצר ופריון כאשר חלק גדול מהתפוקה מופק ע"י מכונות? האם יש לכלול "ערך חינמי" ש-AI מספק (למשל, שירותי תרגום, ייעוץ רפואי) בחשבונות הלאומיים? כלים סטטיסטיים יצטרכו להתעדכן. כמו כן, חלוקת ההכנסות: ממשלות עשויות לשנות מערכי מס, למשל, מעבר ממיסוי עבודה למיסוי הון וטכנולוגיה, כדי לשמור על בסיס מס בריא בעולם עם פחות מועסקים. פילנתרופים ומומחים הציעו מס על רובוטים או על רווחי יעילות מ-AI כדי לממן תוכניות חברתיות, וניסיונות בכיוון זה עשויים להתרחש במדינות עם רשתות רווחה מפותחות. בנקים מרכזיים יצטרכו לשקול את השפעת האוטומציה על אינפלציה: אם AI מוריד עלויות ייצור, ייתכן לחץ דפלציוני קבוע שידרוש התאמות במדיניות הריבית. מצד אחר, ריכוזיות טכנולוגית יכולה להוביל למונופולים שמעלים מחירים, ולכן תהיה חשיבות רבה לרגולציית הגבלים עסקיים בעידן ה-AI (כבר היום נבחנות רכישות של חברות AI גדולות בעין רגולטורית לחשש מפגיעה בתחרות).

בישראל, כמדינה עם משק קטן ופתוח, תכנון המדיניות הכלכלית בעידן AI יצריך גמישות: אם, למשל, יפלו הכנסות ממס הכנסה בשל אבטלה טכנולוגית, הממשלה תשקול להעלות מסים עקיפים או מיסוי על חברות טכנולוגיה גלובליות הפועלות בארץ. רשות התחרות בישראל כבר מקדימה לחשוב על השוק הדיגיטלי, למשל, נעשתה עבודת מטה על אתגרי תחרות בכלכלת הנתונים. בנוסף, הממשלה מקצה כספים נכבדים לעידוד מחקר ופיתוח ב-AI (כחלק מתוכנית הגדלת הפריון והתפוקה). מדיניות זו נשענת על ההנחה שהשקעה בטכנולוגיה תניב צמיחה גבוהה שתאפשר להתמודד עם העלויות החברתיות של השינוי. האתגר יהיה להתמיד בהשקעות ארוכות טווח אלו ולהתאים אותן לשינויים טכנולוגיים מהירים. אירועים גלובליים (כגון משבר כלכלי או מלחמה גדולה) עלולים לשבש את המגמות, למשל, הפניית משאבים לצרכים מיידיים על חשבון חדשנות ולכן התכנון הכלכלי יכלול ודאי תרחישי רגישות. בסך הכל, 2025–2050 צפויה להיות תקופה של צמיחה מהירה מבחינה טכנולוגית, שתביא שגשוג, אך רק אם המדיניות תלווה אותה, אחרת השיבושים עלולים לגבור על ההזדמנויות.

סיכום ביניים – תרחישים 2025–2050:

בתקופה זו ה-AI מתבסס כחלק מכל תחומי החיים.

בתרחיש אופטימי, מדינות מנהלות את המעבר היטב: הטכנולוגיה מייצרת צמיחה כוללת, שירותים טובים יותר ואולי אפילו שינוי חברתי חיובי (כמו חינוך מותאם לכל ילד ובריאות מונעת). שיעורי האבטלה ניתנים לשליטה באמצעות הכשרה מחדש ורשתות ביטחון, והפוליטיקה מסתגלת דרך רגולציה חכמה שמונעת את הנזקים הכבדים ביותר (למשל, חוקים נגד שימוש זדוני ב-AI או מניעת מונופולים דורסניים)

לעומת זאת, בתרחיש דיסטופי, עד שנת 2050 עלול העולם להתמודד עם זעזועים מערכתיים: שווקי עבודה במשבר, אי-שוויון חריף בין 'מנצחי' ו'מפסידי' ה-AI, הפצת מידע כוזב שמערערת את יסודות הדמוקרטיה, ומרוץ חימוש טכנולוגי שעלול להוביל לעימותים גיאופוליטיים.

הסתברויות ההתממשות כמובן אינן קלות לכימות אך סקר מומחי טכנולוגיה עולמי מצא שרובם הגדול צופה השפעות שליליות בתחומי מפתח כמו פרטיות, אי-שוויון ופוליטיקה כבר עד 2040  (מה שמאותת שהתרחיש הפסימי בהחלט ממשי).

בישראל: התרחיש האופטימי יראה אותה מקדמת את כלכלתה ומעמדה הבינלאומי בזכות יתרונה הטכנולוגי (בתנאי שתשכיל לשלב את כל מגזרי החברה) ואילו תרחיש פסימי עלול לכלול החרפת שסעים חברתיים אם רק חלק מהאוכלוסייה נהנה מפירות ההייטק וכן סיכונים לביטחונה אם מרוץ ה-AI  האזורי ייצור איומים חדשים.

גורמים רבים עשויים להשפיע על הכיוון:

·        מדיניות וחקיקה (רגולציה הדוקה מדי עשויה לבלום חדשנות – או רופפת מדי ולאפשר פגיעה     בציבור)

·        שיתוף פעולה בינלאומי (להסדרת נושאים גלובליים כמו נשק אוטונומי)

·        התפתחויות מדעיות בלתי צפויות (פריצת דרך בבינה כללית מוקדם מהצפוי או להפך – קיפאון התקדמות שיאט את כל התחום)

·        אירועי "ברבור שחור" (משברים חיצוניים גדולים).

בסך הכל, תקופה זו תניח את הבסיס להמשך המאה: הצלחותיה וכישלונותיה בעיצוב עולם ה-AI ישפיעו עמוקות על מה שיבוא לאחר מכן.

מקורות:

1. דו"ח NIC Global Trends 2040: ניתוח השפעות AI על הפרטיות והחברה ( World will face "more intense and cascading global challenges" over next two decades, U.S. intelligence report warns - CBS News) ( World will face "more intense and cascading global challenges" over next two decades, U.S. intelligence report warns - CBS News).

2. מחקר "Experts Imagine AI in 2040": סקר מומחים לגבי השפעות חיוביות ושליליות עד 2040 () ().

3. ניתוח McKinsey: אוטומציה עשויה להזיז עד 800 מיליון משרות עד 2030 (Jobs of the future: Jobs lost, jobs gained | McKinsey).

4. הצהרת חוקרים (2023): סיכון קיומי מ-AI דורש עדיפות עולמית (Risk of extinction by AI should be global priority, say experts | Artificial intelligence (AI) | The Guardian).

5. Argonne Nat. Lab (2020): יוזמת "מדען AI" לעצמאות במחקר עד 2050 (AI Development for Scientific Discovery: Developing AI Systems Capable of Nobel-Quality Discoveries by 2050 | Argonne National Laboratory).

6. מזכיר חיל האוויר ארה"ב (2050): עליונות צבאית למחזיק ב-AI המתקדם ביותר (SECAF Kendall, looking out to 2050, predicts war winners will be combatants with the best AI | DefenseScoop) (SECAF Kendall, looking out to 2050, predicts war winners will be combatants with the best AI | DefenseScoop).

7. כתב עת Democracy (Bengio, 2022): ריכוז הכוח בידי בעלי AI על-אנושי – איום לדמוקרטיה (AI and Catastrophic Risk | Journal of Democracy); בעיית השליטה במערכות AI מתקדמות (AI and Catastrophic Risk | Journal of Democracy).

8. דוח משרד החינוך בישראל (2025): הכרזה על "שנת הבינה המלאכותית" והטמעתה בלמידה (משרד החינוך: 2025 תהיה 'שנת הבינה המלאכותית' במערכת החינוך - אתר החדשות דבר).

9. OECD (2019): עקרונות ה-OECD לבינה מלאכותית – פיתוח אחראי ושמירת זכויות (AI and Catastrophic Risk | Journal of Democracy).

10. PwC Global AI Study (2017): תרומת AI לכלכלה העולמית – $15.7 טריליון עד 2030 (The global economy will be $16 trillion bigger by 2030 thanks to AI).

11. Science Magazine (2023): אזהרת חוקרים – סכנת אובדן שליטה בלתי הפיך על מערכות AI (Managing extreme AI risks amid rapid progress - Science).

12. הצהרת Center for AI Safety (2023): "הפחתת סיכון הכחדה מ-AI צריכה להיות עדיפות עולמית" (Risk of extinction by AI should be global priority, say experts | Artificial intelligence (AI) | The Guardian).